לא הייתי בשיעור הקודם.
במקום ליהנות מזיו השיעורים - שכבתי לי חצי מתה במיטה 
אבל עכשיו אני שומעת את השיעור המוקלט באדיבות נטלי שתחי' והסיכום הכתוב באדיבות איילת שתחי'
מה יש כאן?
הרבה חוקים, אני רואה: חוק מור, חוק בוטר, חוק ווירט. כל מי שאומר משהו זה הופך לחוק?
אולי אני אעשה "חוק שריתה"? הגיע הזמן. מה יש. שיהיה חוק גם על שמי. רק מה יהיה תוכנו - נשאיר את זה למקום פחות המוני..
לעניין הידע הסמוי - נראה לי שיש כאן ערבוב בין עניין של פתיחות לבין עניין של ידע: כבר נאמר "אין ברכה אלא בדבר הסמוי מין העין" - אני הכי בעולם לא אוהבת שאנשים מסתירים ושומרים על אפלוליות מסויימת או כבדה והכי בעד פתיחות ושיתוף ידע או בכלל, אבל מי אמר שצריך לומר כל דבר תמיד??
בשיעור הוזכר עניין הקריה הגרעינית בדימונה: תראו כמה תשומת לב משך מרדכי וענונו.. הרי לכם עודף שיתוף ידע סמוי! איזו מדינה רוצה שעובדים שלה לשעבר, במקומות כ"כ רגישים, יתחילו לשתף את מה שהם יודעים עם כל העולם ואשתו..(לכן אין להתפלא שהסובייטים, בזמנו, לא הרשו יציאה של אנשים בעמדות רגישות אל מחוץ לגבולות בריה"מ, אבל ברור שקשה לשמור על ידע רגיש עד הסוף)




השיעור הסתיים באימרה של סיימון שהזכיר לי את הסקצ'ים הישנים ב"ארץ נהדרת" - כשכל הזמן אמרו:
TOO MUCH INFORMATION
חח...