אז.. המרצה מכריח אותנו לפתוח בלוג... 

מממ... יש לי כבר!

כשפתחתי אותו, לפני אלף שנה, ולפני שחלמנו שיהיה ווצאפ.. ידעתי שזה לא יחזיק... ואכן כך היה, ולא הצלחתי למצוא אותו בסימניות שלי וכו'..

הפלא ופלא! איך שכתבתי  blogger.com הוא ישר הוציא את

 the old & good blog

בזמנו הקדשתי אותו לתחביבים שלי: סריגה, רקמה וכד'...

עכשיו הוא עובר הסבה קלה לניהול ידע...בהצלחה!

מה יש לי לומר על ניהול ידע?
היום העולם מוצף בידע-לכאורה  - אני "מטילה פקפוק" בכמה בלוגים טוויטר, פייסבוק ודומיהם באמת קשורים לניהול ידע. זה אולי ידיעות, לווא דווקא ידע. ידיעות בעלות רמת חשיבות קטנה או גדולה, או אם בכלל, אבל זה לא תמיד (ולרוב לא) "ידע".

האם "ידע הוא כח"? 
אמר החכם באדם: "יוסיף דעת - יוסיף מכאוב" 
(קהלת א'/י"ח: כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב)
הרב אראל סגל-הלוי כותב: 
בספר משלי אמר שלמה, שהחכמה והתבונה מביאות אושר, משלי ג13: 
"אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה" 
כאן, בספר קהלת, הוא לכאורה אומר את ההיפך - שהחכמה מביאה כעס ומכאוב! 
ע"פ המסורת, שלמה חיבר את ספר משלי כשהיה צעיר, ואת ספר קהלת - כשהיה זקן. 
בצעירותו, חשב שלמה שהחכמה היא המפתח לאושר, אך ככל שהתבגר והזדקן, הוא התפכח וגילה שהחכמה עלולה להביא דווקא צער וכעס, כאשר מרבים בה יותר מדי.
הפסוק שלנו נכון לא רק לגבי אדם יחיד אלא גם לגבי האנושות כולה. החכמה וההשכלה משפרות את איכות החיים שלנו ומביאות לנו אושר, אך ככל שאנחנו לומדים יותר, אנחנו מקבלים יותר כוח שמאפשר לנו להרוס את עצמנו ואת העולם כולו בלחיצת כפתור  כשלא מאזנים את לימוד החכמה בפיתוח ערכים רוחניים, התוצאה היא כעס ומכאוב.
(מתוך אתר: http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-01-18.html)

מאחלת לכולם לקנות ידע במידה הנכונה ושיהיה זה ידע מושכל שמוסיף חכמה באמת.